רעד

רעד הוא תנועה בלתי רצונית, קצבית ורטטית של חלק בגוף – לרוב בידיים, אך גם בראש, ברגליים, בלסת או בקול. הרעד נגרם מהתכווצויות שרירים חוזרות ונשנות ואינו תמיד מעיד על מחלה מסוכנת, אך לעיתים הוא תסמין למצב נוירולוגי עמוק יותר.

סוגי רעד נפוצים:

1. רעד פיזיולוגי

• קיים באופן טבעי אצל כולנו, אך לרוב אינו מורגש.
• עשוי להתגבר בעת עייפות, חרדה, קפאין, היפוגליקמיה או תרופות מסוימות.

2. רעד ראשוני (Essential Tremor)

• ההפרעה התנועתית השכיחה ביותר.
• לרוב משפיע על הידיים בזמן פעולה (כמו כתיבה או אכילה).
• תורשתי לעיתים, אינו מסכן חיים אך יכול להשפיע על איכותם.
• ייתכן גם מעורבות של רעד בצוואר או בקול

3. רעד בפרקינסון

• מאפיין קלאסי של מחלת פרקינסון.
• מופיע בעיקר במנוחה ונעלם במהלך תנועה רצונית.
• לרוב מתחיל ביד אחת ומתפשט בהדרגה.

4. רעד צרבלרי

• נגרם מפגיעה בצרבלום (המוח הקטן).
• מופיע בעת ביצוע תנועה מדויקת (כמו ניסיון לגעת באף).
• תיתכן גם פגיעה בשיווי המשקל וקואורדינציה.

5. רעד פסיכוגני

• מקורו נפשי (למשל חרדה).
• מתאפיין באי-סדירות ובשינויים בתגובה להסחת דעת.

גורמים נוספים לרעד:

• תרופות (כמו ליתיום, סטרואידים, או תרופות אנטי-דיכאוניות)
• הרעלה (כמו הרעלת כספית או אלכוהול)
• היפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס)
• חסרים תזונתיים (למשל מחסור בויטמין B12)

אבחון:

• מתבצע על ידי נוירולוג, כולל בדיקה גופנית, תשאול רפואי, ולעיתים בדיקות דם או הדמיה מוחית.
• חשוב להבחין בין רעד בזמן מנוחה לרעד בזמן פעולה – כדי לאבחן את המקור.

טיפול:

• תלוי בסוג הרעד ובחומרתו:

   

  • תרופות (כגון פרופרנולול, פרימידון או תרופות אנטי-פרקינסוניות)
  • פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק
  • ניתוח DBS (גירוי מוחי עמוק) במקרים קשים
  • אבלציה תרמית ע"י US – FUS  תחת MRI 
  • במצבים קלים: שינוי באורח חיים, הפחתת קפאין, הפחתת סטרס

סיכום:

רעד הוא תסמין שכיח, שלעיתים אינו מזיק, אך לעיתים עשוי להצביע על מצב רפואי הדורש טיפול. אבחון נכון והתאמת טיפול אישית יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופל.