הפרעות הליכה

הפרעות הליכה – מאפיינים, גורמים וטיפול

הליכה היא פעולה מורכבת הדורשת תיאום בין מערכות רבות בגוף: מערכת העצבים, מערכת השרירים והשלד, מערכת שיווי המשקל והחישה. כאשר קיימת פגיעה באחת מהמערכות הללו – עלולה להיווצר הפרעת הליכה.

מאפיינים של הפרעות הליכה

הפרעת הליכה יכולה להתבטא בדרכים רבות, למשל:

• הליכה איטית או נגררת
• צעדים קצרים ובלתי יציבים
• חוסר סימטריה בהנעת הרגליים
• נטייה ליפול או קושי להתחיל ללכת
• תחושת “קיפאון” של הרגליים (Freezing)
• תנוחת גוף לא יציבה או כפופה קדימה

במקרים קלים מדובר בהאטה כללית, ובמקרים חמורים יותר – בהיעדר יכולת עצמאית ללכת.

גורמים נפוצים להפרעות הליכה

הפרעות הליכה נגרמות ממגוון רחב של סיבות, הנחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:

1. גורמים נוירולוגיים

• מחלת נוירודגנרטיביות (פרקינסון  , פרקינסון פלוס, אלצהיימר , FTD )
•  NPH (Normal Pressure Hydrocephalus)
• שבץ מוחי (CVA)
• מחלות דהמיאלנטיביות (טרשת נפוצה) 
• נוירופתיה פריפרית (לרוב על רקע סוכרת)
• אטקסיה (הפרעה בקואורדינציה)
• מחלות גנטיות הגורמות לפגיעה נוירולוגית

2. גורמים אחרים

• פגיעות אורתופדיות: שברים, דלקות פרקים, כאבים כרוניים
• פגיעות בראייה או שיווי משקל (מערכת וסטיבולרית)
• תסמונת לאחר נפילה (פחד להיעמד או ללכת)
• שימוש בתרופות (תרופות פסיכיאטריות, הרגעה, תרופות עם השפעה על טונוס השרירים)

סוגי הליכה פתולוגית (דוגמאות נפוצות)

• הליכה פרקינסונית: צעדים קטנים ונמוכים, חוסר טלטול ידיים, גוף כפוף, קושי בלהתחיל ללכת או לעצור.
• הליכה אטקטית (Ataxic gait): חוסר יציבות, הליכה על בסיס רחב
• הליכה ספסטית: לרוב על רקע שיתוק מוחין או שבץ – הרגל נגררת בתנועה מעגלית.
• הליכה ברווזית: אופיינית לחולשת שרירי האגן, מתבטאת בהיטלטלות מצד לצד.

אבחון

אבחון נכון כולל:

• בדיקה נוירולוגית ואורתופדית מלאה
• הדמיה (MRI מוח/עמוד שדרה)
• בדיקות הולכה עצבית (EMG/NCS)
• בדיקות דם לחיפוש גורמים הפיכים (למשל חוסר B12, תת פעילות של בלוטת התריס)

טיפול בהפרעות הליכה

הטיפול תלוי בגורם, אך כולל לרוב שילוב של כמה גישות:

1. טיפול רפואי – איזון מחלות רקע (למשל פרקינסון, סוכרת), שינוי תרופות, מתן תוספים (למשל B12).
2. פיזיותרפיה שיקומית – שיפור שיווי משקל, חיזוק שרירים, תרגול הליכה ובטיחות.
3. עזרי הליכה – מקל, הליכון, לעיתים קביים – מותאמים אישית.
4. טיפול ניתוחי או פולשני – לדוגמה, שתל ניקוז (VP shunt) ב-NPH או גירוי מוחי עמוק בפרקינסון.
5. טיפול רגשי/תפקודי – אם קיימת חרדת נפילות או הימנעות מהליכה.

סיכום

הפרעת הליכה היא בעיה שכיחה, במיוחד בגיל המבוגר, אך יכולה להופיע בכל גיל. אבחון מדויק וזיהוי הגורם מאפשרים התאמת טיפול מתאים, אשר עשוי לשפר משמעותית את איכות החיים, להפחית סיכון לנפילות, ולאפשר עצמאות תפקודית לאורך זמן.